4.5
17 חוות דעת
 
 
 
 
 
 
 
אל על – אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אודות האגודה

 
 

קואופרטיב אל-על רמות השבים

 
האגודה הוקמה בשנת 1933 תרצ"ג על-ידי המייסדים אריך מוזס (הוגה ויועץ), קורט קיבא, פליקס רוזנוב ושמריהו רוזנפלד.

האגודה הוקמה בעקבות הגירת יהודים ציוניים מגרמניה, שהחליטו להקים כפר חקלאי. לשם כך, הם רכשו קרקע, הקימו לולים ומדגרות, גידלו עופות ליצור ביצי מאכל וגידלו ירקות.

מטרתה של האגודה שנוסדה הייתה לקנות ולמכור באופן משותף חומרי מספוא וחומרים אחרים ולנהל פעולות משקיות אחרות נוספות.

ייחודיותו של קואופרטיב זה היא בכך שהוא שם לעצמו כמטרה לעזור למתיישבים להכשירם כחקלאים, אף על פי שהיו "טבולה רסה" בתחום זה. הקואופרטיב כיוון, ייצג אותם ואפשר להם להתקיים בכבוד.
 
 
 

נקבעו שני עקרונות יסוד:

 
  • זכות הארגון להתערב בחיי המתיישב הפרטי, למען טובת הכלל
  • חובת הארגון לדאוג ולפעול למענו של הפרט ככל האפשר
 
 
 
אנקדוטה ראשונה: המייסדים לקחו הלוואות לרכישת הקרקע לישוב, מבלי שיהיה בידם הביטחון שיוכלו להחזירן. הם שמו את תקוותם בכך שיצטרפו חדשים ויביאו את ההון להחזר עליו התחייבו. הם לא התבדו, אולם בדיעבד חשבו שנהגו בניגוד לדרך שבה התחנכו.
 
 
 
אנקדוטה שנייה: בתחילת דרכו הוכיח הקואופרטיב את עקרונותיו השיתופיים: על מנת לקלוט מתיישבים חדשים, החליטו הוותיקים לוותר על חמישית מהעופות שלהם לטובת החדשים.
 
 
 
 
כבר בתחילת הקמתם של המוסדות הכלכליים של כפר רמות השבים, נקבעו העקרונות של הפרדה בין העסק של הרכש והמכירות "אל-על" לבין עסקי האשראי. הזהירות בניהול המובילים ומנהלי המוסדות, הידע וראיית הנולד אפיינו את החברה מתחילתה.
 
ניהול בניגוד לזרם ולמקובל בישובים אחרים שמר עליה לאורך שנות קיומה. בעת המשבר בתנועה ההתיישבותית בשנות השמונים של המאה העשרים גם אל-על נקלעה לקשיים כספיים (קטנים יחסית) ועקרונותיה השיתופיים סייעו לה להתמודד בהצלחה עם המשבר תוך נשיאה בנטל של החברים באגודה.
 
 
המייסדים חשבו על כל מרכיבי שלוחת ההטלה, ובנו אינטגרציה לתפארת בבעלותם או בשותפות עם אחרים, תוך הפרדה בין אזורי גידול למטרות השונות:
 
 
  • חוות רבייה קלה
  • מדגרה
  • חוות טיפוח
 
 
 
  • ייבוא "אימהות" (חומר טיפוח)
  • לולים לגידול הפרגיות
 
 
 
  • לולים במשקי חברים לגידול המטילות
  • מכון למיון ולשיווק ביצים
 
 
 
 
 
 
כמו כן, הם העמידו אמצעים לצורכי הענף והיישוב:
 
 
  • בארות מים
  • מכון תערובת וייבוא מספוא מרחבי העולם
 
 
 
  • הדרכה ומעבדה
  • מחקר וסטטיסטיקה
 
 
 
  • חשבון חיסכון להבטחת יציבות בחידוש להקות
  • התמקצעות וחינוך הדור הבא
 
 
 
 
 
 

ביצים למאכל

 
בשנה הראשונה יצרו 1,450,000 ביצים בשנה. עם תום העשור הראשון, הגיעו ליצור של 3,000,000 ביצים בשנה. לאחר קום המדינה הוכנס הענף לתכנון, וחולקו מכסות ייצור. לאל-על ניתנה מכסה של 20,000,000 ביצים בשנה.

בשנת 1994 הופרטו מכסות הביצים ועברו מהאגודות לחברים. חברי האגודה רכשו מכסות נוספות, ומשנת 1996 היקף הייצור היה 25,000,000 ביצים בשנה. כיום, לאחר הקמתם של לולים תעשייתיים גדולים מחוץ לתחומי הישוב, רכישת מכסות נוספות על-ידי החברים והחברה וריכוז מכסות נוספות מהאזור לגידול משותף, היקף הייצור מגיע ל-53,000,000 ביצים בשנה – מספר שנחשב להצלחה חסרת תקדים: היקפי המכירות גדלו מ-1,450,000 ביצים בשנת 1943 ל-112,000,000 ביצים בשנת 2010 – סנסציה של ממש!
 
 
 

תערובת

 
מכון התערובת ייצר בעשורים הראשונים כ-1,500 טון תערובת בשנה. כיום במכון מיוצרים כ-24,000 טון בשנה.
 
היקף ההכנסות השנתי של העסקים באל-על, באגודות הקשורות ובחברות הבת, עומד כיום על 100 מיליון ₪ בשנה.
 
 
 

הצלחות מיוחדות

 
החברה פעלה כדי להבטיח את מקסום הרווחיות מאמצעי הייצור והנכסים של החברים: יזמות ופיתוח של מוצרים חדשים ומיתוג הביצים כמוצר איכותי. החברה פיתחה ויצרה את המוצר ביצה+פלוס, שמכיל כמויות גדולות של אומגה 3, שנים רבות לפני שכולם הכירו בתועלתה של האומגה 3 לתזונתם של בני האדם.

החברה ריכזה את הייצור של הביצים בלולים משותפים והרחיבה אותו. היא פינתה את חצרות בתי החברים מלולים קטנים, וכך אפשרה לחברים לנצל את הקרקע לבינוי מתאים לסביבת מגורים ולשיפור איכות הסביבה שלהם.
כראוי לחברה הפועלת ברמה הגבוהה ביותר, ושכל תהליכי הייצור שלה נעשים במקצועיות ובבקרה, השקיעה החברה בטכנולוגיות המתקדמות ביותר של גידול המטילות, איסוף הביצים, מיונן ושיווקן. עובדי החברה מיומנים בעבודתם, והחברה קבלה תקן אבטחת איכות מזון (HACCP).

החברה משווקת מגוון רחב של ביצים לפי דרישת השוק: "ביצה+פלוס", ביצים אורגניות, ביצי תרנגולות חופשיות (ביצי חופש) וביצים רגילות בעיקר. ביצי רמות השבים לסוגיהן משווקות מנהריה בצפון ועד ערד בדרום, בישובים קטנים ובערים הגדולות.
 
 
 

משברים

 
המשבר הגדול של החברה התרחש בשנות ה-80 של המאה ה-20. עשור זה היה בגדר משבר לכל היצרנים בישראל ובעיקר לסקטור החקלאי. בתקופה זו החליטה החברה לחלק את החובות לחברי האגודה על פי עקרונות היסוד שלה. חלק מהחברים לא קיבל את ההחלטה ועזב את האגודה. בסופו של דבר נאלצה האגודה לסגור את המדגרה, למכור את הקרקע עליה ישבה ואף להשכיר את חוות הרבייה, כדי להקטין את החוב. נעשה רה-ארגון במוסדות האגודה, והיא יצאה מהמשבר מחוזקת.
 
 
 

פעילות החברה באירועים מיוחדים לפני הקמת המדינה

 
חברי הנהלת אל-על רמות השבים היו מייסדים ומנהלים של החברות "טנא" והספקה", שהיו מאבני היסוד והתשתית של שיווק התוצרת החקלאית וההספקה של המגזר החקלאי בסקטור הפרטי. כמו כן, השתתפו חברי ההנהלה בייסוד ברית הפיקוח "בחן".
 
 
 

הנהלת האגודה:

 
  • יו"ר: גב' יונה ברליצהיימר
  • חברי ההנהלה: מר דוד מוזס, מר יונה רוזנוב (בנו של אחד המייסדים פליכס רוזנוב), מר יוסף קלימן, מר מיכה גבע (בנו של אחד ממייסדי האגודה ומנהלה הראשון קורט קיבא) וגב' תמר לאופר
  • מנכ"ל: ליאור זמיר
 
 
 

ליאור זמיר משמש כמנכ"ל העסקים הבאים:

 
  • המכון למיון ושיווק ביצים אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ
  • מכון התערובת אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ
  • אל על אגודה שיתופית חקלאית ברמות השבים בע"מ
  • לול משותף רמות השבים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
  • ביו אומגה (ישראל) בע"מ (חברת בת של המכון למיון ושיווק ביצים)